כאן תמצא רשימת מאגרים בסיסיים, אשר יסייעו לבנות את המחקר בצורה עקבית וסדורה. הצעדים המפורטים בהמשך מתייחסים, בעיקר, למחקר שמטרתו מציאת מידע אודות משפחות שחיו במזרח אירופה ערב מלחמת העולם השניה, מציאת עדויות על נספים בשואה ומציאת קרובי משפחה חיים לנספים בשואה. המידע כאן נערך ונאסף מכמה מקורות ובהם המדריך שכתב ארנון הרשקוביץ מנהל פורום שורשים משפחתיים בתפוז.
היכל השמות, "יד ושם"לחיפוש מידע על נספים בשואה ולסיוע באיתור קרובי משפחה שלהם
מאז עלה בתחילת 2005 לאינטרנט, זכה אתר היכל השמות לתשבחות רבות. יש לקחת בחשבון שהאתר עדיין אינו מושלם: החיפוש עשוי לא להעלות תוצאות שקיימות במאגר, חיפוש באנגלית ובעברית עבור אותם פרטים עשוי לתת תוצאות שונות, קישורים פנימיים בין רשומות במאגר כמו: דפי עד נוספים אשר מולאו על ידי אותו אדם לא תמיד נותנים התוצאות הרצויות, התרגום מכתב היד במסמכים המקוריים לטקסט המופיע באינדקס הממוחשב עשוי להיות לקוי, וישנם אפילו כמה "נספים" במאגר אשר חיים בינינו עד עצם היום הזה... למרות כל זאת, מדובר במאגר החשוב ביותר בכל הקשור לנספים בשואה.
המאגר כולל את דפי העד הקיימים ב"יד ושם" ועוד מסמכים שונים המתעדים נספים בשואה כמו: רשימות גירוש או רשימות נספים מספרי יזכור. החיפוש בו נוח, וניתן לצפות בסריקת דף העד המקורי. מאגר זה מהווה מקור ראשון במעלה גם לחיפוש אחר אנשים חיים, על פי פרטי הממלאים את דפי העד. כתובת:http://www.yadvashem.org/wps/portal/IY_HON_Welcome
אתר JewishGen הוא האתר המוביל בכל הקשור לגנאלוגיה יהודית. האתר מכיל אלפי דפים, מאות מאגרי מידע והמוני קישורים. דרך דף הבית שלו, ניתן להגיע לחלקים העיקריים בו, ולהלן סקירה של החשובים ביותר מביניהם. השימוש באתר הינו חינמי ומצריך במקומות מסוימים הכנסת שם וסיסמא אותם ניתן לקבל לאחר הליך ההרשמה במהלכו גם מכניסים את שמות המשפחה אותם אנו חוקרים. כתובת:http://www.jewishgen.org/cure/jgidadd.asp?OK=Y
JGFF - מאגר שמות המשפחהלמציאת חוקרים נוספים המתעניינים בשם משפחה מסוים.
JewishGen Family Finder הינו מאגר של שמות משפחה הנחקרים על ידי החוקרים הרשומים ב - JewishGen. לכל שם משפחה צמודה או לא צמודה שם העיירה ממנה הגיעה המשפחה בה מתעניין החוקר. כיום, נמצאים במאגר כ - 350,000 רשומות המאגדות בתוכן כ - 90,000 שמות משפחה, 20,000 עיירות ו - 70,000 חוקרים.
מן החיפוש מקבלים את פרטיו של החוקר אשר נרשם עם הצירוף של שם המשפחה והעיירה, וניתן ליצור איתו קשר בדוא"ל, בדואר רגיל או דרך האתר. כתובת:http://www.jewishgen.org/jgff/
FTJP - מאגר עצי המשפחה למציאת עץ משפחה שאדם מסוים מופיע בו וליצירת קשר עם מי שהעלה את העץ.
אתר Family Tree of the Jewish People מכיל מאגר עצום של עצי משפחה, אשר הוכנסו על ידי המשתמשים. מדובר בפרוייקט המשותף ל "בית התפוצות" ולארגון הבינלאומי של החברות לגנאלוגיה יהודית IAJGS, אין חפיפה מושלמת במאגרים הנמצאים בשלושת המקומות הללו. החיפוש באתר זה פשוט וניתן לביצוע על פי מספר חתכים.
מן החיפוש מקבלים את האנשים המתאימים לשאילתה ששאלנו, ומכל אדם ברשימת התוצאות ניתן להגיע ישירות לעץ בו הוא מופיע. ניתן ליצור קשר עם החוקר שהעלה את הנתונים דרך האתר. כתובת: http://www.jewishgen.org/gedcom
ShtetlSeeker - גשש העיירותלאיתור השם המדויק של עיירה במזרח-אירופה ומיקומה היום.
אתר ה - ShtetlSeeker מאפשר לאתר במדויק את העיירה אותה אנו מחפשים, או לפחות להציע מספר מקומות אפשריים עבורה (ישנם מקרים רבים בהם עיירות רבות, אפילו באתה מדינה, נושאות שם זהה).
כתוצאה מן החיפוש, תוצג רשימת העיירות המתאימות לשאילתה שלנו, ולעתים מוצגת אותה העיירה בשמות שונים. בחירת עיירה מרשימת התוצאות מציגה אותה על גבי מפה עדכנית ואינטראקטיבית. כתובת: http://www.jewishgen.org/ShtetlSeeker
ארכיון ההודעות בקבוצות הדיון
אתר JewishGen מפעיל מספר קבוצות דיון: אחת כללית וכשלושים קבוצות דיון העוסקות בנושאים מסוימים למשל: מחקר בבילארוס, גנאלוגיה ספרדית, בדיקות DNA ותיאטרון יידי. ניתן לחפש בארכיון קבוצת הדיון הכללית או בארכיון קבוצות הדיון המוקדשות לנושא מסוים בעזרת חיפוש מלים.
כתוצאה מן החיפוש, תוצגנה הודעות העונות על השאילתה שהוכנסה, וניתן לצפות בהודעה הרלוונטית. במידת הצורך, ניתן ליצור קשר בדוא"ל עם כותב ההודעה.
"לכל איש יש מסמך", הארכיון הציוני המרכזילאיתור תיק חיפושים משנות ה - 50 על פי שם אדם או שם משפחה.
מבצע לכל איש יש מסמך של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, הינו יוזמה המאפשרת לכל אחד נגישות לכמה מחטיבות הארכיון. כל שיש לעשות הוא לשלוח בקשה לחיפוש בדוא"ל/דואר/פקס, ולהמתין. התשובות אינן מאחרות לבוא, ולתלמידי רילשיונט הן ניתנות ללא תשלום. החיפוש הוא אחר מסמכים של עולים או של כאלו שהגישו בקשות לעלייה, מקום נוסף בו ניתן לחפש מרחוק, הוא ארכיון המדור לחיפוש קרובים.
המידע המתקבל אודות העולים יכול להוות, קצה חוט לאיתורו של אדם, ייתכן וברישום מופיע המקום אליו הגיע בבואו ארצה, אך המידע המתקבל מתיקי המדור לחיפוש קרובים יכול להיות רב ערך ממש. כל תיק מכיל תכתובות הנוגעות לאדם מסוים או למשפחה מסוימת, וניתן ללמוד ממנו רבות הן על האדם אותו חיפשו והן על המחפש.
במאגר הניצולים, במוזיאון השואה בוושינגטון, קרוב ל - 170,000 שמות של ניצולים, רובם מארה"ב, אך לא רק. ניתן להפנות בקשת חיפוש בדוא"ל לאנשי הארכיון, ולקבל בחזרה רשימת ניצולים העונים על הקריטריונים לפיהם ביקשנו לחפש. הקשר עם הניצולים נעשה באמצעות אנשי המוזיאון מפאת פגיעה בצנעת הפרט, תוצאות החיפוש כוללות רק את שם האדם ולא פרטים מזהים נוספים או דרכים ליצירת קשר.
ההליך מעט מסורבל, ובפרט ארוך, אך עשוי להיות יעיל מאוד.
בית התפוצות הינו המרכז הגדול ביותר לחקר תולדות הקהילות היהודיות ברחבי העולם ולתיעודן. במקום נמצאים מאגרים רבים וחשובים, וביניהם: מאגר הקהילות היהודיות, המכיל את סיפוריהן של קהילות רבות. מאגר שמות המשפחה, המסביר את מקורם של שמות משפחה רבים; והמרכז לתיעוד חזותי, בו אוסף עשיר ביותר של תצלומים וסרטים על חיי היהודים בכל רחבי העולם. אוסף עצי המשפחה, המכיל עצי משפחה אשר הוזנו על ידי אנשים שונים (עדיף לחפש קודם ב - FTJP, ראו למעלה). בארבעת המוקדים הללו ניתן לבצע חיפוש באמצעות דוא"ל (טפסים באתרים המתאימים) ולקבל את החומר הרלוונטי, תמורת תשלום סמלי (החיפוש במרכז לתיעוד חזותי הוא ללא תשלום, וכמובן אין מקבלים כתוצאה ממנו חומר, אלא רק הפנייה לחומר הקיים).
המהגרים לארצות הברית, Ellis Island האתר המופלא של תחנת ההגירה לארצות הברית באליס איילנד מכיל את רשימות כל הנכנסים בשעריה מפתיחת המקום בשנת 1892 ועד 1924, אז עבר הטיפול במהגרים לקונסוליות. יותר מכך, הוא מכיל את הטפסים המקוריים, בהם ניתן לעיין בחופשיות (לעתים נדרש מאמץ רב לפענח את הכתב). אם ידוע על בני משפחה פוטנציאליים שהיגרו לארה"ב - ובעיקר אם הגיעו לחוף המזרחי - זה המקום לנסות ולאתר אותם.
החיפוש אשר מציע האתר אינו יעיל כל כך, ומומלץ בכל מקרה להשתמש בכלי החיפוש שבנה פרופ' סטפן מורס, בשיטת "הצעד האחד" (חיפוש בלחיצת כפתור, לאחר שהוגדר באופן פשוט חיפוש מורכב). החיפוש עבור נוסעים יהודים מתבצע דרך "הטופס הכחול", אך "הטופס הלבן" הכללי מתעדכן מדי פעם ונוספים לו שכלולים שאינם מתווספי לטפסים הייעודיים.
מרגע שנמצא המהגר הרצוי - ניתן להתחיל ולחפש אחר צאצאיו, אך לשם כך דרוש מאמר נפרד...
המדובר במאגר עצום וחשוב ביותר, אך יש להקדים ולומר שכדי לחפש בו יש לצאת מהבית ולהתאזר בסבלנות...
תקופה קצרה לאחר תום מלחמת העולם השניה, הקים הצלב האדום מרכז מידע בעיירה ארולסן שבגרמניה, ובו רוכזו מקורות האינפורמציה שהכילו נתונים לגבי גורלם של קורבנות המלחמה, הנספים במחנות, המגורשים, הפליטים והניצולים. מקורות המידע היו שונים ורבים: טבלאות מסמכים ורשימות שהוכנו על ידי הגרמנים שנתפסו על ידי חיילי צבאות השחרור, רישום הניצולים במחנות, רישום פליטים שנשלחו למחנות הבראה, רישום פליטים שנקלטו על ידי מדינות שונות ועוד. תהליך הרישום היה כזה, שעבור כל שם שנמצא ברשימה כלשהי נרשם כרטיס, שכלל את הפרטים שנמסרו באותה הרשימה. לעתים, רוכזו פריטים מרשימות שונות ומכרטיסים שונים לכרטיס אחד. למעלה מ - 15 מיליון כרטיסיות כאלו מצויות בידי הצלב האדום (המתיחסות ל - 7-6 מיליון שמות), ומרביתן ניתן לעיון בצורה ישירה ב"יד ושם". הרשומות ב"יד ושם" אינן מעודכנות בכל העדכונים האחרונים שנוספו לרשימות, אולם בהחלט מכיל את רובו המוחלט של החומר המצוי בידי הצלב האדום.
במידה ונמצאו כרטיסיות עבור אדם מסוים - תוכלו לגלות פרטים רבים על המסלול שעבר האדם במהלך שנות המלחמה. חלק מן הכרטיסיות מכילות מידע על גירוש, ואחרות מידע על מעבר ממחנה למחנה. יש שתמצאו פרטים אודות מותו של אדם במחנה מסוים ויש שתמצא כי האדם המבוקש ניצל ואף מופיע המקום אליו היגר לאחר שחרורו.
ייתכן כי תמצאו כי עבור שמות מסוימים קיימות מספר כרטיסיות, בעוד שעבור שמות אחרים לא יימצא דבר. אם אכן תגלו כי הרישום בכרטיסיות מתעד את היותו של האדם ניצול בין אם נכתב כי גלה למדינה אחרת או שנשלח למחנה פליטים – מספר מחנות כאלו הוקמו עם סיום המלחמה, חלקם בשטח מחנות הרכוז עצמם וחלקם מחוצה להם), כדאי לפנות לפרטים נוספים גם אל משרדי הצלב האדום – שירותי האיתור (I.T.S - International Tracing Services. ניתן לפנות גם בבקשת חיפוש ישירות לשירות האיתור כפי שמוסבר באתר, אך מנסיונם של אחרים - התשובה מתמהמהת זמן רב ביותר לפני שהיא מגיעה...
ארגון יהודי זה, הפעיל למעלה ממאה ועשרים שנה, עוסק בסיוע בהגירה והגנה על יהודים המבקשים להגר עקב סכנות לחייהם או לתרבותם במקום מגוריהם. הארגון סייע בהגירת יהודים לארה"ב עוד בתקופת רוסיה הצארית. לאחר מכן, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, וכמובן גם לאחר השואה. כחלק משירותיו, מציע הארגון את האפשרות לחפש אחר פליטים שהסתייעו בו לצורך הגירה, הרשומים בכרטיסיות הארגון. הטיפול כרוך בתשלום בסך 30 דולר (נכון לזמן כתיבת מאמר זה), ואת הפרטים המעודכנים ליצירת קשר, כמו גם טופס לבקשת חיפוש, ניתן למצוא באתר הארגון.
ארגון HIAS עובד בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים אחרים העוסקים בסיוע למהגרים.
אתר ה - JewishGen מאפשר למעוניינים בכך להקים בחסותו אתרים המיועדים למחקר באזורים מסוימים. אתרים אלו עשירים, בדרך כלל, במידע אודות האזור ואודות אפשרויות המחקר בו, ולכן הם קוטלגו תחת "מאגרי מידע" במאמר זה, וכדאי לבקר בהם. כיוון שכל אתר שכזה נבנה באופן עצמאי, על ידי מתנדבים - אין אחידות במבנה האתרים ובתכנים שבהם. רשימת אתרי ה - SIG
בתי עלמין יהודיים ברחבי העולם
גם בתי עלמין הגיעו לעידן הווירטואלי, ולגבי אחדים מהם (אם כי לא רבים) יש אפילו מאגר מידע מלא של כל השוכנים בהם... נקודת הפתיחה היא הפרוייקט הבינלאומי לבתי עלמין יהודיים (בחסותו של הארגון הבינלאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית, IAJGS), בו ניתן לקבל פרטים כמעט על כל בית עלמין יהודי במקום כלשהו בעולם. המידע אינו אחיד, אך לרוב מכיל את כל הידוע על המקום, גם אם מדובר בכפר קטן ונשכח...
משם, כדאי להמשיך ולבדוק האם בית העלמין בו אתם מתעניינים נכלל כבר בפרוייקט רישומי הקבורה המקווןשל JewishGen. הפרוייקט מכיל רישומי קבורה מבתי עלמין יהודיים ברחבי העולם, ביניהם כמה מישראל.
חיפוש במאגרי מידע אלו עשוי להניב מידע ממשי לגבי האדם או המשפחה אותם חיפשנו, ויותר מזה - הוא יכול להעלות פרטים אודות קרובי משפחה חדשים או מוכרים. כל תוצאה שנקבל מחיפוש במאגרים אלו - תחייב פעולות המשך, על מנת ליצור קשר עם האנשים המבוקשים.
הספריות והארכיונים הפזורים ברחבי הארץ מכילים מגוון עצום של חומרים, אשר יכולים לשפוך אור על מקום, על תקופה או על אנשים ידועים או עלומים. להלן סקירה קצרה של המקומות אליהם כדאי להגיע.
ספרי יזכור, בספריות הגדולות ובאינטרנטלקריאה אודות עיירה במזרח-אירופה, ולעתים אף על אנשיה.
ספרי יזכור יצאו במשך השנים שאחרי תום המלחמה, והם מתעדים קהילות רבות. הספרים נכתבו, על פי רוב, על ידי יוצאי העיירה, והנציחו את סיפורה, את סיפור הקהילה היהודית במקום ואת סיפור אנשיה. ספרים אלו הם מקור מידע חשוב ביותר - לרוב, ממקור ראשון - על שהתרחש בעיירה. בספרות ספרי ה"יזכור" ניתן לעיין גם כן ברשימת הנספים בשואה, המופיעה בדרך כלל בסיומו של כל ספר וספר. אם לא מצאתם ספר המכיל את שם העיירה או הכפר המבוקשים, אין זאת אומרת כי לא קיים עבורם ספר יזכור, יתכן כי הללו מופיעים בספר ה"יזכור" של האיזור שיכלול מספר מסויים של עיירות וכפרים סביב עיר מרכזית אחת. ספרי ה"יזכור" נמצאים בספריות רבות ברחבי הארץ, וניתן לחפשם ב קטלוג המאוחד. שני מקורות מידע מקוונים עומדים לרשות המתעניינים בספרים אלו:
פרוייקט ספרי "יזכור" של האתר JewishGen מאפשר לחפש האם קיים ספר "יזכור" על עיירה מסוימת, ואם כן - היכן ניתן למצוא אותו. כמו כן, חלק מן הספרים מופיעים בגירסה מקוונת באנגלית.
הספריה הציבורית של ניו-יורק באגף היהודי "דורות", אשר במחלקת האוספים והתרבויות בספרית מדעי הרוח והחברה מפעילה פרוייקט מופלא של סריקה והעלאת גירסה מקוונת - כמו שהם - של ספרי "יזכור" רבים. ניתן לחפש ספר, על פי שם המקום. כתובת: http://www.nypl.org/research/chss/jws/yizkorbooksall.cfm
שיטוט בקטלוג ובספריה
שום אתר אינטרנט לא יוכל להחליף את החוויה שבביקור בספריה, משני טעמים: שיטת הסידור של הספרים על המדפים ותחושת הדפדוף בספרים. הקטלוג המאוחד מאפשר למצוא כל ספר הקיים בספריות האוניברסיטאיות (וברבות אחרות), אך מרגע שמצאתם ספר כלשהו - אל תנסו להשיג אותו בדרכים פתלתלות. גשו לספריה, אתרו אותו על המדף, ותגלו כי בסמוך אליו נמצאים ספרים בנושא בו עוסק אותו ספר או בנושאים קרובים. שיטת הסידור על המדף בספריות האוניברסיטאיות (ובעצם, שיטת הקיטלוג) הינה אוסציאטיבית, וכך על מדף אחד תוכלו למצוא את כל הספרים העוסקים בהיסטוריה של אזור מסוים, או את כל הספרים הסוקרים את העלייה השניה ארצה.
החומר הטמון בין דפי הספרים ועל מדפי הספריות הינו יקר-ערך. היסטוריה של עיירות ואזורים, ביוגרפיות של אנשים, סיפורים מתקופות שונות ואילנות יוחסין הם רק קצה קצהו של קרחון המידע המצוי שם. הכל תלוי במה מחפשים.
הספריה הגדולה ביותר המכילה חומר הקשור לשואה היא, כמובן, ספרית "יד ושם". "יד ושם" מפעיל את מרכז המידע אודות השואה, בו ניתן ללמוד בצורה מקוונת על מקומות, אנשים ומושגים הקשורים לשואה.
למעט ספרית אוניברסיטת תל אביב, אשר הכניסה אליה כרוכה בתשלום (פרט לסטודנטים ולעובדי האוניברסיטה), שאר הספריות האוניברסיטאיות פתוחות לקהל הרחב ללא כל מגבלה - ובהחלט מדובר בחוויה מרתקת.
ביקור בארכיונים
כשם שבספרים המונחים על מדפי הספריות ניתן למצוא כמעט הכל מכל, כך ניתן למצוא מידע עשיר, מגוון ומרתק באינספור התיקים בארכיונים שונים בארץ ובעולם. כדאי לקרוא הסקירה המקיפה אודות מקורות גנאלוגיים בארכיונים בארץ, וכאן אזכיר את הארכיונים והמקומות החשובים והנגישים ביותר לענייננו:
ארכיון "יד ושם", ירושלים
זהו הארכיון החשוב ביותר, כמובן, בכל הקשור לתקופת השואה. הארכיון עשיר בסוגים שונים של חומרים, וביניהם: רשימות ניצולים; עדויות כתובות, מוקלטות ומצולמות; אוסף תמונות עשיר; וכמובן מאגר דפי העד העצום ורשימות ארולסן, אשר הוזכרו כבר קודם לכן. ניתן להתייעץ עם אנשי הארכיון במקום בכל שאלה, ואם עוקבים אחר ההוראות המפורטות באתר שלהם - ניתן לפנות גם בבקשות בדוא"ל.
ארכיון "בית לוחמי הגטאות", קיבוץ לוחמי הגטאות
בית לוחמי הגטאות הינו מוסד מחקר וחינוך למורשת השואה והמרד. בארכיון במקום, מגוון חומרים הקשורים לשואה ולתולדות העם היהודי בימינו. ניתן לחפש בקטלוג הארכיון ובאוסף התמונות העשיר שבו, ואף לצפות בתמונות באתר.
"בנתיבי העפלה", מחנה המעפילים בעתלית לקבלת מידע על אנית מעפילים ועל מעפילים
אמנם לא ארכיון, אך לא רחוק מזה, מה גם שמאגר זה חשוב מאוד ונגיש לחיפוש מרחוק. מאגר "בנתיבי העפלה" מתעתד להכיל את שמות כל המעפילים שהגיעו ארצה משנת 1933 ועד קום המדינה. המאגר נמצא במחנה המפעילים בעתלית, והוא חשוב, כיוון שניצולי שואה רבים וקרובי משפחה רבים של נספים בשואה הגיעו ארצה בתקופה זו. ניתן לפנות בדוא"ל (המופיע באתר), ובמידה ויש לכם מידע על מעפיל - ניתן וכדאי למלא עבורו "דף מעפיל" (או להעשיר דף קיים), ובכך להנציח את סיפורו.
פורומים וקבוצות דיון
האפשרויות הווירטואליות החדשות, אשר פתחה בפנינו רשת האינטרנט, הביאו גם לשינוי עצום ביחסים שבין בני אדם מעבריה השונים. ליתר דיוק, יחסים שכאלו נוצרו במקום שקודם לכן כמעט והיו בלתי אפשריים. כיום, אנו יכולים להתייעץ עם כל אדם כמעט בכל נושא כמעט, והכל נעשה בקלות, במהירות ובחינם כמעט... ישנם סוגים אחדים של "מקומות מפגש" וירטואליים, אליהם "מגיעים" אנשים המתעניינים בנושא מסוים ו"מדברים"/מתייעצים אודותיו. שיטת התקשורת שונה מעט ממקום למקום, אך הרעיון הבסיסי הקשור לענייננו זהה: האפשרות להתייעץ עם בעלי נסיון קודם בשאלות המטרידות אותנו, והאפשרות לייעץ לקולגות מנסיוננו. בכל הקשור לגנאלוגיה, מעטים הם המומחים. הרוב המכריע של העוסקים בנושא צוברים נסיון בנושאים המעניינים אותם והופכים לבעלי ידע רב, שהוא המשאב היקר ביותר. לכן, מקום מפגש ווירטואלי מהווה, בעצם, מאגר ידע עשיר ומגוון, שחבל לא לנצל את המשאבים הנמצאים בו.
להלן סקירה של המקומות החשובים ביותר, אליהם כדאי לפנות בשאלות בנושא המחקר הגנאלוגי.
פורום "שורשים משפחתיים" באתר "תפוז"להתייעצות בכל נושא הקשור לגנאלוגיה
בפועל, זהו הפורום היחידי הפעיל בשפה העברית, ולאחר חיפושים רבים ברשת, ניתן לומר כי זהו הפורום היחידי מסוגו בכל הקשור לגנאלוגיה. ייחודו הוא בכמות התכנים הנדונים בו, במגוון הנושאים העולה, באנשים הרבים הפעילים בו באופן קבוע (מספרם הולך וגדל) ושמחים לעזור ולהיעזר, במעטפת הידידותית שלו, בקלות השימוש שלו ובאווירה המיוחדת שנוצרה בין החברים בו (וחורגת לפעמים מן המרחב הווירטואלי). הפעילות בפורום אינה כרוכה בתשלום (גם מנהל הפורום אינו מקבל דבר חוץ מסיפוק עצום והנאה צרופה מתפקידו...), אלא רק בהליך רישום קצרוחינמי לאתר "תפוז" (אם נרשמתם לאתר בעבר, אין צורך לחזור על התהליך).
ברגע שמבינים כיצד עובדים הדברים וכיצד כדאי לשאול שאלות, השימוש הוא לא רק חווייתי, אלא לעתים מציל-מחקר ממש.
אם נרשמתם לאתר JewishGen תוכלו להצטרף לקבוצות הדיון שהוא מפעיל. רשימה אחת היא הרשימה הכללית ובה דנים בכל נושא הקשור לגנאלוגיה יהודית. בנוסף, ישנן רשימות המיועדות לאזורי מחקר או לנושאי מחקר ממוקדים יותר, כפי שצויין כבר קודם לכן.
קבוצות דיון אלו אינן פועלות באתר מסוים, אלא הודעותיהן נשלחות בדוא"ל לכל הרשומים להן. בעת ההרשמה, ניתן לבחור בין שלוש אפשרויות קבלה של ההודעות: קבלת כל הודעה ברגע שהיא נשלחת, קבלת ריכוז יומי של כל ההודעות מאותו יום, או קבלת ריכוז יומי של כותרות ההודעות מאותו יום. שליחת הודעה מתבצעת על ידי שליחת הודעת דוא"ל לכתובת של קבוצת הדיון המבוקשת.
הרשימות הללו מפוקחות, ולא כל הודעה שנשלחת - מתפרסמת כפי שנשלחה, בעיקר מסיבות של אי עמידה בכללי הדיון בקבוצה. למרות שאין זו תוצאה של סקר מקיף, ניתן לומר כי רוב המשתתפים בקבוצות הללו הם תושבי ארה"ב, ולכן השימוש בהן יעיל מאוד במקרים של חיפושים בארה"ב. כדאי לעיין בדף ההסברים אודות קבוצות הדיון המחולק לנושאים, כדי להבין כיצד הן פועלות.
כלים להעשרת המחקר
מפות עדכניות והיסטוריות
על מנת לאתר את המקום אותו אנו חוקרים, כדאי להשתמש הן במפות עדכניות והן במפות היסטוריות. החיפוש במפות עדכניות יכול להתבצע דרך ה - ShtetlSeeker, אשר הוזכר קודם לכן, או דרך כל אתר מפות במדינה הרצויה, אליו ניתן להגיע בעזרת חיפוש באינטרנט (גוגל כבר אמרתי?!). לדוגמא, הנה אתר טוב לאיתור מקומות בפולין.
מפות היסטוריות ניתן למצוא במקומות רבים ברשת (וגם מחוצה לה, כמובן), וכל תקופה ואזור כדאי שיידונו לגופם. מקור אחד חשוב הינו חדר המפותשל ארגון FEEFHS הפדרציה של הארגונים להסטוריה משפחתית של מזרח אירופה. אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם מחזיקות בספריותיהן חדרי מפות חשובים מאוד, חלקן מתחזקות אפילו גרסאות מקוונות של חדרים אלה, למשל אוניברסיטת "ברקלי" (קליפורניה, ארה"ב), המאפשרת לחפש באוסף המפות.
ספרי טלפונים מקוונים
לעתים, אנו נדרשים לאתר פרטיו של אדם כלשהו בארץ או בעולם. בעידן שאחרי המרכזניות האדיבות, ניתן לעשות זאת בקלות בעזרת ספרי טלפונים מקוונים. אתר 144 של "בזק" מאפשר חיפוש מספרי טלפון בארץ, וחברת Infobel מפעילה פורטל מצוין לאיתור ספרי טלפונים מקוונים בכל רחבי הגלובוס.
תלמידים ישראלים ופולנים שחקרו את השאלה מי הציל את שמואל סורסקי ? מקנישין שבפולין גילו כי המציל מר צ'סק דבוז'נציק לא הוכר ע"י יד ושם כחסיד אומות העולם. רק לאחר פעילות משותפת בין התלמידים שאורגנה ע"י רילשיונט בשיתוף המוזיאון של יהודי פולין בוורשה שבה התברר כי צ'סק סיכן את חייו בהצילו את שמואל הוכר ע"י יד ושם כחסיד אומות העולם.
במשך 58 שנה נחשב מיכאל טנצמן ז"ל ל"נצר אחרון", חלל צה"ל שנפל והיה שריד אחרון למשפחתו שנספתה בשואה.
השנה במסגרת פרוייקט מיוחד, גילו תלמידי תיכון כי אחיו שמואל עלה לארץ והקים משפחה.
"זה מרגש וטןב שזוכרים אותו ואת כל הבחורים ההם" אומרת אחייניתו. "הם באו מהגיהנום לארץ ישראל "והכבוד הזה מגיע להם"
רילשיונט יזמה פרוייקט, בו ילדים מכל רחבי הארץ יעזרו לניצולי שואה למצוא את קרוביהם בעזרת האינטרנט יום שלישי, 25 באפריל 2006, 15:05 מאת: אלה הר-נוי, חדשות HOT
עד הלום מגולל את סיפורו של גדוד 53 בחטיבת גבעתי במלחמות העצמאות. זהו סיפורים של מפקדים וחיילים מן השורה שחרפו נפשם, כדי להגן על המדינה שזה עתה נולדה, במלחמה הצודקת מכולן. בלחימה התגלו הגבורה ותעצומות הנפש של הצעירים בתש"ח. ותיקי הגדוד נענו לבקשת חוקרי 'נצר אחרון' והסכימו לפרסמו באינטרנט. תלמידים המבקשים לצרף למחקר שלהם פרקים מהספר יוכלו לעשות זאת.
נחום חופרי ראש העיר בצ′ט עם תושבי רעננה 17/2/06 - 11:40 אברהם ויעל מטרווסט מאת: מר חופרי שלום ילדינו משתתף בפרויקט נצר אחרון בבית הספר.אנחנו יחד איתו שותפים להתלהבות להתרגשות ולעבודה הרצינית והערכית שנעשית שם . סוף סוף לא סתם משחקים באינטרנט אלא ממש לומדים דרך האינטרנט. ומקבלים גם הדרכה מעולה דרך האינטרנט.אף פעם לא ראיתנו את ילדינו מתלהב מללמוד משהו ותמיד האינטרנט זה רק לשחק ועוד שטויות. עכשיו קודדם כל הור רץ לבדוק אם יש לו הודעות באתר ונכנס ליד ושם וכו'. קודם כל רצינו להגיד תודה לעירייה הבנו שזה פרויקט של העיריה. שאלתינו: למה מעט מידי למה מאוחר מידי ? למה עד היום (כיתה יא) לא נעשה שום דבר ערכי ובעל משמעות כל כך אמיתית? צריך עוד פרויקטים מסוג זה במערכת החינוך בעיר. האם יש אפשרות להוסיף עוד פרויקטים כאלה? אנו כותבים כאן גם בשם חברינו -הורים מתיכונים אחרים בעיר שזאת גם דעתם. שוב תודה למפעילי הפרויקט ולעיריה
משרד החינוך - מחוז מרכז זהבה אפל ואתי סמואל תוכנית RelatioNet שמה לה למטרה לתעד את המידע המצוי אצל ניצולי השואה ולהפכו למידע זמין באינטרנט, תוך ניצול הטכנולוגיה הקיימת כיום בכל בית בארץ ובעולם. בנוסף, נעשה ניסיון לגלות קרובי משפחה של ניצולים שעדיין לא נתגלו. הדחיפות הגבוהה למימוש התכנית היא לנוכח העובדה שחלון ההזדמנויות לאסוף מידע מניצולים החיים עדיין בקרבנו הולך ומצטמצם.
הכל התחיל כפי שראיתם בפוסט הקודם, שנמצא דניאל לסקר כקרוב משפחה. היום ניסינו מספר פעמים להתקשר לדניאל בשעות הבוקר אך הטלפון שלו כנראה שונה וזה לא היה הטלפון שנמסר מכתבי העד ביד ושם. לא ויתרנו והתקשרנו ל 144 לבקש את משפחת לסקר בבאר שבע, קיבלנו טלפון בבית , אף אחד לא ענה... כך בהתרגשות דווחו שני וקרן בבלוג שלהן כאשר גילו את בת דודתו של אברהם
ביום חורפי בין ממטר לממטר 57 שנים לאחר הקרב התאספו על גבעת עיבדיס צפונית מזרחית לנגבה צוערי בית הספר לקצינים של צה"ל, מפקדיהם, מפקדים ולוחמי תש"ח שלחמו בקרב עיבדיס ונציג מיזם 'נצר אחרון' מרילשיונט שיזמה את הפרוייקט.
הצוערים שהמפגש עם המשלט היווה את שיאו של תרגיל שהחל כמה שבועות קודם לכן הציגו את הפתרון שלהם לקרב ההגנה וההתקפה על המשלט. צפו בהם בהתרגשות כמה ממפקדי ולוחמי גבעתי שלחמו כבשו והגנו על המשלט בקרב האמיתי, קרב שבו איבדו את מיטב חבריהם.